שיעורים בחשיפה

היה היה, לפני שנים רבות מאוד, הרכב שנקרא "כתום".

למה כתום? אין איש שיודע.

המעשיה מספרת שהוזמנו להופיע בערב לזכרו של מאיר אריאל באמפי ווהל במלאת שנה למותו, עם כל ענקי הארץ, והמפיקה דרשה "שם" שהיא תוכל לכתוב בתוכניה.

בתום חזרה מאומצת על עיבוד קולי משוגע שכתב לנו אודי, לא נותרו בנו כוחות למצוא שם ראוי יותר, אמרנו למפיקה - כתום. וקרסנו.

זה היה כבוד גדול, להופיע על אחת הבמות הכי נחשבות, בחדר האומנים עם מאיר בנאי, ואתי אנקרי, ושלום חנוך....

חוויה.

שלושה דברים זכורים לי מאותו הערב, אותם אני נושאת לתמיד:

1. למחרת היום, כתבו בעיתון על הערב, ובסוף הכתבה כתבו, "את הערב חתם ההרכב "כתום" בביצוע מעט סטודנטיאלי אך יפה לשיר "זרעי קיץ".

אנחנו, שבאותו קיץ היינו ללא ספק מעט סטודנטיאלים, אך יפים, התבאסנו מזה רצח!

ואז, מורינו ורבינו רפי קדישזון אמר:

אין פרסום רע.

מכל האומנים בחרו גם להזכיר אתכם. כל הכבוד!

אז למדתי שיעור בחשיפה.

2. בהמשך הערב ראינו את שלום חנוך עומד ליד הקונסולה, ואודי, שתמיד היתה לו מין חוצפה כזאת שאומרת לכל סלב: "אנחנו באותו הגובה, אתם פשוט עוד לא גיליתם את זה", בא לשלום ושאל אותו, (משל אכלו מאותו מסטינג), "אה שלום? מה?...איך היה הביצוע שלנו?"

ושלום הסתכל עלינו בעיניים של אבא מלא נסיון, חייך ואמר: "אני מאחל לכם שבשנה הבאה תיזכרו בזה, תתפסו את הראש ותגידו "מה חשבנו לעצמנו?!?!"

ואנחנו, שבאותו הקיץ ללא ספק לא כל כך חשבנו לעצמנו, התבאסנו מזה רצח!

ואז מורנו ורבנו ש. חנוך אמר: "אני מאחל לכם שבכל שנה תסתכלו אחורה ולא תבינו איך זה מה שעשיתם, כי זה אומר שאתם גדלתם מאוד באותה השנה!"

אז למדתי שיעור בחשיפה מתמשכת.

3. בסוף אותו הערב ניגשה אלי מישהי ואמרה: "הי, זאת את שהופעת על הבמה" ואני שלרגע אחד נגעתי בתהילה אמרתי בגאווה: "כן!!!!"

ואז היא אמרה "זיהיתי אותך לפי הציצים".

אז למדתי שיעור בחשיפת יתר.

ולמה נזכרתי בכל זה היום?

כי היום היה מופע סיום שנה של מגמת המוזיקה האדירה בתיכון לאומנויות.

לפני שנה קיבלתי משימה: ללמד את הנגנים לחזור על צליל.... נגנים כאלה גאונים שלא הצליחו לקלוע. ואוי לאוזניים...

אז למדנו לקלוע, ולמדנו לשמוע, ולתקן... ובסוף כשהם ממש כבר ידעו את התורה, נתתי להם לשיר את הקורל של באך, איתו היינו פותחים כל הופעה של כתום.

(זה לא קורל, זו יציאת מצרים)

(יורם, שהיה הפסנתרן של כתום, ובשעות הפנאי היה ד"ר לגיאולוגיה, כתב את המילים).

והיום הם עמדו החמודים האלה, ושרו ב 4 קולות בלתי אפשריים.

זה למה נזכרתי בכל זה היום....