מחשבות לקראת יום העצמאות

אני,

משיאה משואה זו,

לכל הנשים שהולכות על האמת שלהן,

ומייצרות בגאון ובגאווה סדר עדיפות משלהן:

צמיחה מתמשכת, התמסרות לחיים

ואהבה עצמית ללא תנאי;

לכל הגברים שמתחברים ללב שלהם,

שמסכימים להיפרד לשלום מהחלק התודעתי של החייל שבתוכם,

שמסכימים לחוות בטחון שלא תלוי בסערות בחוץ,

ובוחרים לחוות שמחה אמיתית מהותית ואהבת אמת;

לכל הילדים הקטנים שבתוכנו,

שאנחנו בוחרים לראות, להכיל, לחבק, להבטיח שלעולם לא ננטוש,

לרפא ולאהוב אהבה ללא תנאי;

לכל שכנינו בבניין, בשכונה ובעיר,

שבוחרים להיות חכמים יותר מאשר צודקים,

שמסכימים לחוות את השלום בתוכם,

ושמקפידים להאיר החוצה את האור המנצנץ שלהם;

לכל ההדהודים שמסביבנו,

הזוהרים והמאירים, וגם לאלה שפחות...

שהסכימו להיות עבורנו מראה,

מראה של הלב, מראה של התודעה,

ציוני דרך במסע ההתפתחות שלנו;

למדריכי האור שלנו, שנמצאים למעלה ברקיעים הגבוהים

כמו גם בתוך המוח והתודעה שלנו,

על הליווי המתמיד שלהם אותנו בדרך,

על שמדקדקים איתנו כחוט השערה,

ועל שמזמינים אותנו בכל רגע לחבור ולהתאחד עם האלוהות שבתוכנו;

לכולנו כאן, שבוחרים להמשיך וליצור לנו חיים שיש בהם שמחה ומשמעות,

שבוחרים בחירות מוארות כדרך חיים,

ושמייצרים לעצמם חופש פנימי אמיתי בדרך להגשמות מרגשות;

ולי,

שבוחרת בכל יום מחדש:

להרחיב את הכלי שאני,

לפתוח עוד ועוד את הלב האוהב שלי,

להנהיג את חיי,

להיזכר בכל רגע במציאות המתעתעת מסביבי,

לדעת בתוכי את האור הגדול שאני,

לבטא בקול גדול את היצירה והשליחות שלי,

ולבחור בכל רגע בשלום פנימי, בשמחה ובאהבה ללא תנאי;

ולתפארת... פשוט לתפארת!