אנחנו רואים את המציאות דרך עצמנו

קבלו משפט יפהפה וחכם (בתרגום חופשי):

"אנחנו לא רואים את הדברים כמות שהם.

אנחנו רואים את הדברים כמו שאנחנו...."

ואני מוסיפה:

ראשית, אנחנו רואים את העולם סביבנו, את מערכות היחסים שלנו, את ילדינו, את משפחתנו, את הורינו, את סביבתנו, את מקום העבודה שלנו - כמו שאנחנו, כלומר: דרך חור המנעול שאנחנו בוחרים לראות דרכו, דרך המסננות המשוכללות של האגו שלנו, של הפרשנויות וההגדרות שלנו, דרך האמונות הפנימיות שלנו, דרך החינוך שקיבלנו, ודרך ההתוויות החברתיות והתרבותיות שאנחנו גדלים לתוכן.

או במילים פשוטות: דרך מערכת ההפעלה היחודית החד פעמית שלנו.

שום דבר איננו כפי שהוא.

הכל עובד דרך הפריזמה של הפילטרים הפנימיים שלנו.

שנית, וזה רעיון עוד יותר מורכב:

כל מה שאנחנו רואים ומפרשים, חווים ומרגישים במציאות שלנו, הוא הדהוד שלנו עצמנו. הוא מראה, שבאמצעותה ניתנות לנו הזדמנויות פז, לבחון את חיינו, לבדוק את עצמנו, את תגובותינו, את יחסינו, את התנהלויותינו.

לשם מה זה טוב?

זה מעולה. כי בעצם זה אומר, שאם יש לנו משהו או מישהו שאינו מוצא חן בעינינו בחיים שלנו, אל לנו לחכות שהמשהו הזה, או המישהו הזה, יעשו שינוי לכבודנו ועבורנו. זה פשוט לא קורה.

אם יש לנו משהו שאנחנו רוצים לשנות, אין מה להאשים את המראה.... המראה מראה מה שהיא מראה. מה שיש לה להראות....

אם לא נוח לנו עם מה שאנחנו רואים במראה שלנו, יש לנו בכל רגע אפשרות לעשות שינוי.

איפה? במקור.

איפה המקור? אצלנו כמובן. בתוכנו. בפנימיותנו.

מה עושים?

בודקים את ה"כפתורים הטעונים" שלנו, ומי ומה לוחצים לנו איפה ולמה,

מרעננים ומעדכנים את האמונות הפנימיות שלנו ומה מניע אותנו,

בוחנים באופן מדוקדק את הבחירות שעשינו או שלא עשינו,

בודקים את המקומות בהם אנחנו פועלים כאוטומטים,

מתבוננים ומעבדים את הרגשות שמציפים אותנו לעתים: כאב, פחד, דאגה,

מסתכלים בכנות ובאומץ על התוצאות שהבאנו לחיינו,

חושבים ומבינים מאיפה מוכרת לנו החוויה הרגשית הזאת, ואולי חווינו כמוה בילדותנו בבית הורינו.

וזה הכל? לא ממש....

אבל זו התחלה מצויינת!

אורית הדר