אלוהים אוהב אותי

אז כבר כתבתי בעבר

כמה זה חשוב לשים לב לפרטים הקטנים של החיים,

שהם בכלל לא קטנים,

הם רק נראים לנו *מובנים מאליהם*.

וכשאנחנו שמים לב לאותם עניינים המובנים מאליהם,

אנחנו יכולים למשוך את תשומת הלב שלנו פנימה אל תוכנו,

וכך להימנע מלהתעסק באירועים המלחיצים והמחרידים מחוצה לנו,

שמטבעם, מושכים אותנו החוצה.

ואם נזכור שאין לנו שליטה על כלום בערך,

שקורה בחוץ,

עוד יותר נבין שאין לנו אלא לחזור פנימה,

וכאשר מאירים אותם אירועים מובנים מאליהם לעצמנו,

הם הופכים להיות הגשר אל עצמנו,

כדי שנהיה בנוכחות בהווה.

ומה קורה כאשר המצב הנוכחי לא טוב?

כלומר, כשאין לנו אפשרות לראות אירועים מובנים מאליהם,

לא כי הם לא קיימים,

אלא כי הכל ירוד, קשה, כואב או מפחיד מדי??

שאלה מצוינת, קורה לכולנו!

במקרה כזה, אני מחפשת הוכחות חותכות

שאלוהים אוהב אותי.

ככה בדיוק, במילים האלה.

אני זוכרת שכשהילדות שלי היו קטנות,

אז בתקופות קשות ומאתגרות

הייתי עומדת בפתח החדר שלהן,

ומסניפה את הריח הילדותי המדהים שהיה להן, שהחדר היה מלא בו,

והייתי נזכרת, דרך הגוף, באמצעות חוש הריח,

כמה אלוהים אוהב אותי.

ממש במילים האלה.

גם כיום בזמנים קשים,

כשהחוץ סוגר עלי, ואני מרגישה חנוקה או מפוחדת,

אני מיד מחפשת הוכחה.

לאחרונה סוויטי, כלבתנו האהובה, שפתחה לנו חדר חדש ומלא אהבה ושמחה בלב,

שהגיעה אלינו אחרי שתותי שלנו, כלבתנו הקודמת, הלכה לאיבוד,

היא ממש הוכחה חותכת לכך

שאלוהים אוהב אותי.

אנחנו מתחבקות, היא מתמסרת בשמחה, מסניפה ומלקקת אותי,

אני מנשקת אותה מלא....

והנה, אלוהים אוהב אותי!

וכל אחד יכול להטמיע במוח שלו

איזושהי חוויה,

איזשהו עניין, שהוא לכאורה "מובן מאליו",

שאינו מובן כלל מאליו,

שיזכיר לו

שאלוהים אוהב אותו!

***בתמונה: תמונה שהילדות שלי הכינו לנו ליום האהבה האחרון שחל בשבוע שעבר.

נו, זו ההוכחה החותכת שאלוהים אוהב אותי !

אורית הדר